פרופ' ברוך קליין, מבכירי האונקולוגים בישראל, שניהל שנים רבות את המכון האונקולוגי במרכז הרפואי "מאיר" בכפר סבא ולאחר שפרש לגמלאות שימש כאונקולוג בכיר ביחידה לכימותרפיה בבית החולים "אסותא" בתל אביב, הלך לעולמו בסוף השבוע לאחר דום לב, והוא בן 72. קהל רב ובו רופאים רבים ליווה אותו אתמול (א') למנוחת עולמים בבית העלמין "סגולה" בפתח-תקווה.

האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה פירסמה מודעת אבל.
פרופסור וילמוש מרמרשטיין, ראש השירות האונקו-אורולוגי במרכז הרפואי-אוניברסיטאי "סורוקה" בבאר-שבע, ויו"ר האיגוד לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, הגדיר את פרופסור קליין ז"ל כ"מורה, שותף מקצועי וחבר".

"מה שאיפיין את פרופסור קליין במיוחד היתה העובדה שהיה מהאהובים ביותר על ידי עמיתיו הרופאים-המומחים, מטופליו ושימש ברצון רב ובפתיחות כאוזן קשבת למתמחים"

"היתה לנו שפה משותפת משום שהוריו ניצולי שואה, הגיעו לישראל מהונגריה והוא ידע היטב את השפה", סיפר פרופסור מרמרשטיין. "לאחר שסיים את לימודי הרפואה שלו באיטליה, התמחה ד"ר קליין ב"בילינסון", הועבר לנהל את היחידה האונקולוגית ב"השרון" ומשם הגיע לנהל את המערך האונקולוגי בבית החולים 'מאיר'", סיפר.

פרופסור קליין שימש כיו"ר ועדת הבחינות באיגוד האונקולוגים והיה חבר באיגודי האונקולוגיה הבינלאומיים המרכזיים - האמריקאי והאירופי.
תחומי התמחותו היו בעיקר גידולים במערכת העיכול (סרטן המעי הגס, הקיבה, הלבלב, דרכי המרה והכבד) וכן סרטן השד. כמו כן, התמחה בטיפול בגידולים ממאירים באנשים מבוגרים, המצריכים תשומת לב מיוחדת, בטיפולים חדישים בגידולים ובמתן טיפול תומך פליאטיבי.

כמו כן, היה פרופ' קליין שותף ואף הוביל מספר מחקרים קליניים-טיפוליים במחלת הסרטן של המעי הגס הלבלב והשד ושותף לפיתוחן של כמה תרופות חדישות שחלקן הגדול כלול כבר היום בסל הבריאות.

"מה שאיפיין את פרופסור קליין במיוחד", ציין עוד פרופסור מרמרשטיין, "היא העובדה שהיה מהאהובים ביותר על ידי עמיתיו הרופאים-המומחים, מטופליו וששימש ברצון רב ובפתיחות כאוזן קשבת למתמחים".

פרופסור משה ענבר, מנהל מערך האונקולוגיה ב"איכילוב" וחבר קרוב, סיפר ל"דוקטורס אונלי": כי פרופ' קליין "החל את לימודיו  האקדמאיים בארץ וסיים תואר בפסיכולוגיה, ורק אחר כך יצא ללמוד רפואה באיטליה. הוא היה מומחה ברפואה פנימית ואת התואר מומחה באונקולוגיה קיבל ב-1988".

"שנינו נהגנו לנסוע לכנסים בינלאומיים כדי ללמוד בהם ולא רק לטייל בחו"ל", סיפר פרופ' ענבר, "היינו בהרבה מובנים ממש הפכים: הוא דתי ימניואני חילוני שמאלי. הוא לא אהב ספורט ואני 'מת' על כדורגל וגם על כדורסל, אני אוהב מוסיקת רוק והוא הבין במוסיקה; אשתו ואשתי דיברו על אופרה, נושא שאינני מתחבר אליו. נוצרה בינינו ממש סימביוזה. הוא היה שנון וחריף-שכל, פיו לליבו שווים – רופא בחסד עליון ! עם יד על הלב, אילו הייתי חולה, הייתי פונה אליו ראשון".

עוד הוסיף פרופסור ענבר: "אני בחנתי אותו בבחינות ההתמחות באונקולוגיה ועד היום אני זוכר היטב שני מבחנים שעבר – ושהיו מעל ומעבר למה שמצפים מנבחן. הוא ממש חשב מחוץ לפרוטוקול, היה יסודי מאוד – ויש מעטים כמוהו במקצוע. נוצרה בינינו עם השנים ידידות עמוקה וקרובה גם ברמה המשפחתית. לא אשכח שאת שנת השבתון שלו הוא בא לעשות אצלי במחלקה. כולנו רק הרווחנו מזה".

פרופסור קליין הותיר אחריו אשה - פרופסור תרזה קליין, מומחית בהתאמת רקמות - וארבעה ילדים, אחת מהם רופאת עור, וכן נכדים.

משפחתו יושבת שבעה ברחוב שמחה הולצברג 1, דירה 18 קומה 4 , גבעת שמואל.