משרד הבריאות בשיתוף הג'וינט, מכון ברוקדייל והמועצות הלאומיות לבריאות השיק אתמול (א') במרכז הכנסים בכפר המכביה ברמת גן את התכנית הלאומית לטיפול פליאטיבי (תומך) בחולים סופניים.

במסגרת הכנס הוצגו דוגמאות מתכניות לאומיות דומות בחו"ל, תהליך העבודה של ועדת ההיגוי שבנתה את התכנית הלאומית הישראלית והמלצות תת-ועדות שעסקו בנושאים כמו טיפול פליאטיבי בקהילה, בבתי חולים ומוסדות ייעודיים, בהכשרת כוח אדם רפואי ומקצועי, הנחיות מקדימות, סוגיות בנושאי אתיקה, זכויות וזכאות.

במסגרת התכנית תורחב האפשרות להוספיס ביתי וייערכו שינויים במערך ההכשרה של אנשי מקצועות הבריאות בתחום הטיפול הפליאטיבי

פרופ’ קרייג בלינדרמן, מנהל השירות הרפואי הפליאטיבי במרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה ובית החולים הפרסביטריאני בניו-יורק, הציג בכנס לקחים מפעילות דומה בארה"ב.

התכנית בישראל כוללת בין השאר המלצה להקים מרפאות ייעוץ בקהילה ויחידות לטיפול פליאטיבי - הוספיס - בכל בתי החולים. יחידות אלו יכללו רופאים, צוות סיעודי ועבודה סוציאלית. בנוסף, תורחב האפשרות להוספיס ביתי, ייערכו שינויים במערך ההכשרה של אנשי מקצועות הבריאות לתחום הזה ויושקו קמפיינים להעלאת המודעות הציבורית לנושאי הטיפול התומך.

לפני כשש שנים הופץ על ידי משרד הבריאות חוזר מנכ"ל, שחייב את קופות החולים ובתי החולים והמוסדות הסיעודיים לספק טיפול פליאטיבי ולהכשיר לשם כך כוח אדם מקצועי, אלא שהנושא לא קיבל תשומת לב.

לקראת השקת התכנית ערך המכון למחקר חברתי של הג'וינט סקר בקרב 227 רופאי משפחה, שנתוניו פורסמו ביום שישי ב"הארץ". לפי הדיווח על הסקר, פחות מ-50% מרופאי המשפחה מעוניינים להיות מעורבים בטיפול תומך ומקל לחולים סופניים; 34% השיבו כי לדעתם הטיפול התומך מונע אפשרות למתן טיפול מרפא או מאריך חיים ו-24% מבררים עם החולה שלהם מהן העדפותיו בנושא הזה.

פרופ' מאיר ברזיס: "יש הסכמה רחבה במערכת הבריאות בזכות הטיפול התומך אבל רמת הביצוע בפועל קטסטרופלית"

עוד עלה מהסקר, כי רק 22% מהרופאים היו מעורבים בכתיבת מסמך הנחיות מקדימות המגדירות את הטיפול העתידי שיש לדעתם לתת לחולה הנוטה למות. "אחד המכשולים העיקריים בפיתוח שירותים פליאטיביים הוא בתפיסות שגויות וחוסר המודעות בקרב אנשי מקצוע בתחום הרפואי ובעלי מקצועות רפואיים – לצד היעדר מודעות בציבור - ליתרונות הטיפול התומך", נכתב במסקנות הסקר.

הסקר גם מצא, כי 60% מהרופאים סבורים שיש התערבות רבה מדי ושלא לצורך בטיפול בחולים סופניים ו-73% הציעו לחולים שלהם טיפולים יקרים שאינם בסל הבריאות.

בדיווח ב"הארץ" נמסר, כי בשני ההוספיסים של "שיבא" ו"הדסה" הר הצופים יש 34 מיטות ורשימת ההמתנה ארוכה. משך השהות במקום עומד על 21-17 יום בממוצע.

פרופ’ מאיר ברזיס מ"הדסה", שהיה אחד מחברי ועדת ההיגוי, אמר לעיתון כי "יש הסכמה רחבה במערכת הבריאות בזכות הטיפול התומך אבל רמת הביצוע בפועל קטסטרופלית". הוא ציין כי מעבר לנושא המשאבים הכספיים, "אנחנו מחנכים את הרופאים שצריך לעשות הכול כדי להציל בני אדם - וזה כמובן נכון עד גבול מסוים".

עוד אמר, כי הרופאים לא למדו להתמודד עם סוף החיים. "הם מרגישים שמבחינתם מדובר בכישלון ובורחים ממצבים כאלה, בעוד שיש להבין שזה חלק מהחיים וחלק מהטיפול הרפואי הוא גם ללוות את סוף החיים. זה מה שחסר במערכת".

לתכנית כנס ההשקה לחצו כאן