SRT1720 הוא חומר סינתטי, שמפעיל את האנזים SIRT1, אנזים מהמשפחה של sirutins. אנזימים אלה מעורבים בתהליכי ההזדקנות ובתיווך ההשפעה של דיאטה מוגבלת קלוריות. במחקר הנוכחי השוו חוקרים מה-NIH ומ-Sirtris (חברה-בת של GlaxoSmithKline) את הבריאות ואת תוחלת החיים של עכברים שגילם שנה ("גיל המעבר") שהוזנו תזונה עתירת-שומן ולא קיבלו טיפול, של עכברים שהוזנו תזונה עתירת-שומן וקיבלו SRT1720 (במינון נמוך או במינון גבוה) ושל עכברים שהוזנו תזונה נורמלית ולא קיבלו SRT1720.
עוד בעניין דומה
הטיפול ב-SRT1720 הביא להארכת תוחלת החיים של העכברים שהוזנו בתזונה עתירת-שומן. תוחלת החיים של עכברים שטופלו במינון הגבוה עלתה ב-18% בממוצע, וזו של העכברים שטופלו במינון הנמוך עלתה ב-4% בממוצע, יחסית לזו של עכברים שהוזנו בתזונה עתירת-שומן אך לא זכו לטיפול. מגיל 56 שבועות, הייתה תוחלת החיים של העכברים שטופלו במינון הגבוה גדולה ב-44% בממוצע, וזו של העכברים שטופלו במינון הנמוך ב-11% בממוצע.
הרמה של HDL-כולסטרול בקרב העכברים שהוזנו תזונה עתירת-שומן וטופלו במינון הגבוה של SRT1720 הייתה גבוהה אף מזו של עכברים שהוזנו תזונה נורמלית. רמת האינסולין של העכברים שטופלו במינון הגבוה הייתה דומה לזו של עכברים שהוזנו תזונה נורמלית וקטנה פי שתיים לערך מזו של עכברים שהוזנו תזונה עתירת-שומן ולא זכו לטיפול. בכבד של העכברים שטופלו ב-SRT1720 הצטברו פחות שומנים מאשר בכבד של העכברים שהוזנו תזונה עתירת-שומן ולא זכו לטיפול.
ערכה: ד"ר דורית שנון