דעות

חקיקת "חוק ההתנצלות": הזדמנות להגביר את האמון במערכת

טוב יעשה המחוקק בישראל אם יאמץ חקיקת חוק התנצלות בישראל, באופן שיקל על מטפלים לנקוט בגישה האנושית והנעלה של גילוי והתנצלות כלפי מטופליהם לאחר קרות טעות רפואית. הדבר יחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות

14.04.2013, 15:32
ד''ר ערן אגו
ד''ר ערן אגו

היחסים בין רופא למטופל ידועים באופיים הא-סימטרי, וזאת עקב הפער העצום בין הידע והמיומנות המקצועית של הרופא אל מול המטופל. פער זה יוצר יחסי תלות, המחייבים מצידם אמון בסיסי של המטופל ברופאו . מאחר והרופא נהנה מיתרון טבעי של ידע וכוח, מחייב הדבר הטלת חובות אמון מוגברות על הרופא. אחת מן החובות האתיות הבסיסיות המוטלות על הרופא היא החובה לומר אמת.
יפים לעניין זה, דבריו של כבוד השופט אהרון ברק בפרשת "הדסה": "מה שנדרש מהרופא וממקצוע הרפואה אינו סגירות וחיסיון אלא פתיחות וגילוי האמת. ...לעיתים דווקא הפתיחות והגילוי ביחסים שבין חולה ורופא... יגבירו את האמון של החולה ברופא, אמון המונח ביסוד יחסי חולה – רופא. ...אין, ולא ניתן, לבנות יחסי אמון בין רופא לחולה על הסתרת האמת".

הלכה למעשה, אמירת האמת באה לידי ביטוי בחובת הגילוי של הרופא, קרי, חובתו לגלות לחולה כל מידע רלוונטי הנוגע למהלך הטיפול בו, לרבות חלופות הטיפול השונות ושלל הסיכונים והסיכויים של כל אחת מהן. חובת הגילוי המוטלת על הרופא לאחר מתן הטיפול הרפואי אינה מעוגנת בחקיקה או בפסיקה וזאת בניגוד לחובת הגילוי המוטלת עליו בטרם ניתן הטיפול הרפואי. עם זאת, הכל מסכימים, כי על הרופא חלה חובה אתית לגלות למטופל - לאחר הטיפול - על התקלות שהתרחשו, ככל שהתרחשו, במהלך הטיפול בו. כמו כן, זכותו המשפטית של כל אדם "לדעת מהו הטיפול שהוא עומד לקבל ומה הטיפול שהוא כבר קיבל- אירועים, מעשים, מחדלים והוראות שהביאו אותו למצב בו הוא נתון עכשיו לאחר הטיפול" .

תחושות הכעס הקשות של המטופלים בשל הבגידה באמון שרחשו לצוות הרפואי המטפל והעדר הגילוי, הן שעומדות ביסוד מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית נגד הרופאים

מחקרים מראים, כי מרבית החולים (98%) מעוניינים שהרופאים ימסרו להם מידע בדבר כל הטעויות שהתרחשו במהלך הטיפול הרפואי בהם, אף אם מדובר בטעויות מזעריות ולכאורה חסרות משמעות לגביהם.
מטופלים מבקשים לדעת כיצד ומדוע אירעה הטעות, מהן השלכותיה הרפואיות, כיצד ניתן למזער את הנזק ומהם הצעדים שיינקטו למניעת הישנות טעויות דומות. כל זאת, תוך הבעת אכפתיות מצד המטפל. לפחות חלק מן החולים היו מוכנים לקבל את הטעות, לו היה הרופא מתייחס אליהם בזמן אמת בהגינות וביושר, תוך מתן הסבר מלא ואמין על שהתרחש. במקרים בהם נתגלתה טעות שהיה ניסיון להסתירה, פגע מצב זה קשות ביחסי האמון בין החולים לבין הרופאים וגרם למטופלים לתחושות קשות של כעס, מרירות, בגידה והשפלה מצד הרופאים.

תחושות הכעס הקשות של המטופלים בשל הבגידה באמון שרחשו לצוות הרפואי המטפל והעדר הגילוי, הן שעומדות ביסוד מרבית התביעות בגין רשלנות רפואית נגד הרופאים. במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית, נבחן שיעור הטעויות הרפואיות בבתי חולים במדינת ניו-יורק בשנת 1984, שיעור מקרי הרשלנות הרפואית מתוך טעויות אלה וכן הקשר בין מקרי הרשלנות להגשת תביעות משפטיות . נמצא, כי טעויות רפואיות אירעו ב-3.7% מכלל האשפוזים ו-27.6% מן הטעויות היו תוצאה של רשלנות רפואית. זאת ועוד, למעלה מ-80% מהמטופלים שהגישו תביעות משפטיות כלל לא נפגעו מרשלנות רפואית ולמעלה מ- 50% מהתובעים לא נגרם נזק כלשהו. ההסבר שניתן על ידי עורכי המחקר לממצאים אלו הוא, כי "כשל תקשורתי" בין הרופא למטופל ובני משפחתו הוא שהביא אותם להגשת תביעה משפטית נגד הצוות הרפואי. זאת מאחר והרופא המטפל לא שוחח עמם, לא חשף בפניהם את הטעות שאירעה ולא הסביר להם מהן ההשלכות הרפואיות העתידיות של התרחשות הטעות.

בישראל, אימצה הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרפואית את גישת הרפואה המערבית, לפיה יש לגלות לחולה את האמת על כל טעות ותקלה בטיפול הרפואי ולעשות זאת בהקדם האפשרי ופרסמה בשנת 2004 נייר עמדה, הקובע, כי על הרופא מוטלת החובה האתית לגלות לחולה כי חלה תקלה בטיפול בו. חובה זו, נגזרת מ"זכותו של החולה לדעת מהו הטיפול הרפואי שקיבל. זכות זו נגזרת מזכותנו לדעת על עצמנו, כביטוי לאוטונומיה של הרצון הפרטי של האדם וכבודו". כמו כן קבעה ההסתדרות הרפואית, "כי גילוי נאות של תקלה בטיפול ישמר את האמון ההכרחי ביחסי רופא-חולה" .
בנוסף, קבעה ההסתדרות הרפואית, כי "גילוי התקלה לחולה ייעשה מוקדם ככל האפשר, תוך הבעת אמפתיה וצער על התקלה שהתרחשה" .
במטרה לשפר את התקשורת בין רופאים ומטופלים ועל מנת לעודד את הרופאים לחשוף בפני החולים את דבר התרחשותן של טעויות ותקלות רפואיות, להתגבר על החשש מפני תביעות ולהפחית את העלויות הכרוכות בהתדיינות המשפטיות, נחקקו במהלך העשור האחרון, במרבית מדינות ארצות הברית ובקנדה, חוקים המקנים חסינות לביטויי התנצלות מצד הצוות הרפואי בפני מטופלים על תקלות רפואיות שאירעו, כך שגילוי אמפטיה והתנצלות על אירוע לא צפוי שאירע במהלך הטיפול הרפואי במטופל לא ישמשו כהודאת בעל דין. בדרך זו ישמרו יחסי האמון בין המטפל למטופל מבלי שיעמוד מחסום בפני המטפל לפרוש בפני המטופל את כל המידע הרלוונטי בטיפול בו, לרבות אירוע הנתפס בגדר רשלנות בטיפול.

טוב יעשה המחוקק בישראל אם יאמץ חקיקת חוק התנצלות בישראל, באופן שיקל על מטפלים לנקוט בגישה האנושית והנעלה של גילוי והתנצלות כלפי מטופליהם לאחר קרות טעות רפואית

על פי דיני הראיות במשפט האזרחי - הישראלי, הודאה הינה התבטאות של בעל דין, בעל פה, בכתב או בהתנהגות, שיש בה משום הודאה בקיומה של עובדה או זכות הדרושה להוכחת עניין השנוי במחלוקת בין בעלי הדין.
נוכח משמעותה הראייתית של הודאת בעל דין במשפט הישראלי, קרי, היעדר חסינות משפטית במקרים של גילויי אחריות וביטויים של הודאה, נדמה, כי לא צפוי כל שינוי בהתנהגותם של הרופאים כלפי חולים בכל הקשור לגילוי והתנצלות לאחר תקלות רפואיות בישראל.

לאור האמור לעיל טוב יעשה המחוקק בישראל אם יאמץ חקיקת חוק התנצלות בישראל, באופן שיקל על מטפלים לנקוט בגישה האנושית והנעלה של גילוי והתנצלות כלפי מטופליהם לאחר קרות טעות רפואית. הדבר יחזק את אמון הציבור במערכת הבריאות, בכוח האדם שלה ובטיפול הרפואי הניתן במסגרתה ויהא אמצעי מבורך לקידום בטיחות החולה, זכויותיו וכבודו.

ד"ר ערן אגו הינו עו"ד המתמחה במשפט רפואי במשרד עוה"ד אגו, בועז- גבאי

מקורות:
- דוד הד אתיקה ורפואה 72 (1989) .
- רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד פ"ד מט (2) 516 (להלן: עניין גלעד).
שם, שם.
AB Witman, DM Park, SB Hardin, How do patients want physicians to handle mistakes? A survey of internal medicine patients in an academic setting, ARCH INTERN MED 156: 2565-9 (1996).
T A Brennan, L L Leape, N M Laird, L Hebert, A R Localio, A G Lawthers, J P Newhouse, P C Weiler, H H Hiatt, Incidence of adverse events and negligence in hospitalized patients: results of the Harvard Medical Practice Study, Qual Saf Health Care 13:145–152(2004)

- טליה חלמיש-שני "גילוי נאות למטופלים", החברה לניהול סיכונים ברפואה בע"מ (2010). (להלן: גילוי נאות למטופלים) http://www.mrm.org.il/multimedia/upl_doc/doc_311010_267207.pdf
- על הרופא מוטלת החובה האתית לגלות לחולה כי חלה תקלה בטיפול בו. מתוך נייר עמדה של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, 9.4.2004. www.ima.org.il/mainsite/ViewCategory.aspx?CategoryId=981 (להלן: נייר עמדה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל).
- נייר עמדה הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל, לעיל ה"ש 7.
- יעקב קדמי, על הראיות: הדין בראי הפסיקה 1191 (2003). (להלן: קדמי).

נושאים קשורים:  דעות,  ethics,  משפט,  הלשכה לאתיקה,  חוק ההתנצלות
תגובות
משה חסון
15.04.2013, 01:00

מילים בסלע. - חוק ההתנצלות ? - יפה שעה אחת קודם.

איתי
15.04.2013, 09:14

ועד אז (חקיקת החוק) טוב יעשו הרופאים, ואנשי הצוות הרפואי בכלל, אם יעשו מאמץ להתייחס לחולה כאדם שלם, כשהם זוכרים שמאחורי המחלה והסמפטומים והתרופות שצריך לתת - עומד בן אדם עם רגשות וחשש ופחד. בלי קשר לחוק ההתנצלות זה יוביל לשיפור במער' היחסים המאד לא שיוויונית בין אלה שבחרו ללמוד על גוף האדם, לאלה שחיים בתוכו ולא תמיד מבינים את מה שקורה להם (אבל מבינים טוב מאד מתי מתייחסים אליהם בזלזול/התנשאות/חוסר אכפתיות וכיוב')

נחום ורבין
15.04.2013, 23:17

הטיפול הרפואי מתחיל במפגש הראשון ומסתיים בהחלמתו של המטופל לשביעות רצונו. רבים מהמטופלים המגיעים לתביעה עושים זאת מרגשי נקם- על יחס, על אי קיום הבטחות, על אי הבנות ורק מיעוטם תובעים עקב צורך אמיתי בפיצוי כספי עקב נכות.
הסבר מובן ומפורט, סמוך ככל האפשר למועד האירוע, למטופל ולמלוויו הקרובים מהרופא האחראי המוכר למטופל מראשית מחלתו יכול לשכך את הזעם, אם כי לא לבטלו כליל. עם ההתאוששות יהיו מי שידאגו , כשהמטופל יצא מתחום המוסד הרפואי, לזרזו להגיש תביעה, כמו כולם.
מאמר שפורסם בדצמבר 2012 (1) חושף פן חדש לתוצאת ההודאה בטעות וההתנצלות. ההתנצלות מחזקת את החלטתו של המטופל בצדקתו לקבלת פיצוי ובהמשך גוררת תביעה לסכומים גבוהים יותר מאלה שהרופא היה מוכן לשלם . מחברי המאמר , משפטנים ואנשי רפואה ואתיקה, ממליצים להמשיך בגישת ההודאה וההתנצלות האישית של הרופא ולאחר מכן להפנות את המטופל, אם יש בכך צורך, לצוות משא ומתן לפיצוי כספי .
(Health Aff December 2012 vol. 31 no. 12 2681-2689(1