יום הסרטן העולמי

"ממליצה לרופאים להציע לחולי הסרטן המתאימים טיפול ניסיוני; המגוון אינו קטן"

כך אומרת פרופ' בלה קאופמן מהמרכז הרפואי "שיבא", לרגל ציון "יום הסרטן העולמי" היום (יום ד'); "ראוי שכל רופא המטפל בחולה סרטן יברר אם מבוצע ניסוי שמתאים לחולה הספציפי שלו ובמקום ללכת רק על הסטנדרט הטיפולי המקובל הישן – להציע גם טיפול חדשני"

פרופ' בלה קאופמן (צילום: "שיבא")

בראיון מיוחד ל"דוקטורס אונלי" לקראת יום הסרטן העולמי, שיצוין היום (יום ד', ה-4 בפברואר 2015), מציינת פרופ' בלה קאופמן - נשיאת המערך האונקולוגי ומנהלת מכון האונקולוגיה של השד במרכז הרפואי "שיבא", ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב - כי המאבק הרפואי במחלות הסרטן מקבל בשנים האחרונות כיוון חדש ומבטיח מאוד שבמרכזו הפעילויות הנעשות תחת ההגדרה "רפואה מותאמת אישית".

גישה זו "היא למעשה עתיד הרפואה", אומרת פרופ' קאופמן.

יום הסרטן העולמי (WCD) יצוין תחת הסיסמא "זה לא מעבר ליכולתנו" (Not beyond us). מטרת היום היא ליצור מודעות חיובית וגישה פרו-אקטיבית במלחמה רחבת החזית במחלות הסרטן. הארגון הבינלאומי שעומד מאחורי היום מסר, כי ברחבי העולם יתקיימו מעל 400 אירועים, בהשתתפות רופאים-מומחים ואנשי מקצוע אחרים, במטרה להגביר גם את המודעות לכך שניתן למנוע סרטן וגם לקדם את יעילות הטיפול באמצעות בדיקות מקדימות ופעילויות אחרות.

על-פי נתונים שפורסמו השבוע, מדי שנה מתים בעולם ממחלות הסרטן 8.2 מיליון בני אדם, כאשר 4 מיליון מביניהם מתים בגיל צעיר יחסית (69-30).

"אנחנו רואים שינוי דרמטי ברפואה בכל הנוגע לטיפולים בחולי הסרטן, כאשר היעד הוא להביא לכך שתתארך השרידות"

לדברי פרופ' קאופמן, "אנחנו כבר יודעים שלכל גידול סרטני יש מאפיינים ביולוגיים ספציפיים, שחובה להבין את מהותם, ולכן יש להתאים את התרופות והטיפולים שיינתנו לחולה על מנת שיחסמו את גורמי הגידול והשגשוג של הגידול הסרטני, או אף יביאו להשמדתם. יתר על כן: האפיון עצמו הוא אינדיווידואלי. יש כבר היום יותר תרופות – ומספרן רק גדל והולך מדי שנה לצרכים הרפואיים השונים – שמכוונות באופן ממוקד לעבר אותם מנגנונים. כל התרופות החדישות הן ביולוגיות ויש אפשרות להתאים אותן באופן אישי לצרכים הספציפיים של כל חולה וחולה".

פרופסור קאופמן היא מבכירי הרופאים האונקולוגיים העוסקים בסרטן השד בישראל. מלבד פעילות קלינית אינטנסיבית, שותפה פרופסור קאופמן לעשרות מחקרים הנערכים כיום, בשיתוף עם מרכזים רפואיים מובילים בעולם המתמחים בטיפול בסרטן השד. מחקריה עוסקים גם בתרופות החדישות, הניסיוניות, בגנטיקה של סרטן השד והשחלה, באוכלוסיות הנשאיות של מוטציות גנטיות ספציפיות ובהשפעת תרופות שונות על הפרופיל ההורמונלי אצל נשים צעירות.

"בכל הקשור בתרופות החדישות שיעילותן נבדקה, הוכחה ושאושרו לשימוש – אנחנו בישראל בהחלט לא מפגרים אחרי שאר העולם. יתר על כן: במובנים רבים – מדינות אחרות יכולות להתקנא בנו בכל הנוגע לנגישות של החולים לטיפול, בכל סוגי הגידולים הסרטניים", הוסיפה פרופסור קאופמן.
לדבריה, "כבר כיום, יש בידינו תרופות חדישות טובות מאד לטיפול במלנומה האלימה, בסרטן ריאה, סרטן קיבה, סרטן מעי הגס וכמובן סרטן השד – כאשר לכל סוג של גידול מנסים להתאים את התרופה היעילה ביותר. ה'הרצפטין' למשל היא דוגמא קלסית של תרופה מהסוג החדש לטיפול בסרטן השד, והיא היתה הראשונה בדור החדש של התרופות הביולוגיות".

"אנחנו רואים שינוי דרמטי ברפואה בכל הנוגע לטיפולים בחולי הסרטן, כאשר היעד הוא להביא לכך שתתארך השרידות של אותם חולים ומחלתם תהפוך מקטלנית לכרונית. כך, תודות להקטנת ממדי הקטלניות ותוך השגת שליטה על המחלה, ניתן יהיה לחיות עמה שנים ארוכות באמצעות טיפול נכון ומיטבי. במקרים לא מעטים מדובר אפילו בהשגת ריפוי שיכלול את השמדת הגידול הסרטני".

"הרפואה האונקולוגית היא בהחלט תחום מלהיב מאוד. יש כיום נכונות רבה מאוד ללכת להתמחות בתחום הספציפי הזה"

פרופ' קאופמן מעודדת רופאים בישראל להפנות חולי סרטן לניסויים קליניים. "יש לי מסר לעמיתי הרופאים: נוכח השפע הקיים כבר היום של תרופות ביולוגיות וכאשר נוספות נמצאות בניסוי – ובישראל מבוצעים הרבה ניסויים בתרופות החדישות כחלק מניסויים בשאר העולם המפותח – ראוי שכל רופא המטפל בחולה סרטן יברר אם מבוצע ניסוי שמתאים לחולה הספציפי שלו ובמקום ללכת רק על הסטנדרט הטיפולי המקובל הישן – להציע גם טיפול חדשני, עדכני. בדרך זאת אפשר רק להרוויח. החולה עצמו יכול לקבל את התרופה החדישה עבורו, במשך 5 שנים לפחות עוד לפני שזו תיכנס לסל התרופות השנתי. אני לכן ממליצה בחום לרופאים לברר אופציה כזאת, משום שהמגוון שכבר עתה קיים בהחלט איננו קטן ומצומצם והתרופות שבניסוי מאוד טובות".

"אין כל ספק כי הטיפול במחלות הסרטן עבר שינוי דרמטי בשנים האחרונות ולא מעט תודות לכך שאוכלוסיות גדלות והולכות נענות לקריאה לעבור בדיקות מוקדמות מתוך הבנה שככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר, כן הטיפול יהיה טוב יותר", ציינה עוד פרופסור קאופמן.

לפני שנתיים, עם פרסום הדו"ח השנתי בישראל המציג את תמונת-המצב העדכנית לגבי סרטן השד למשל (וסוגי הסרטן האחרים), הודגש כי חלה ירידה של 25% בתמותת נשים מסרטן השד בישראל ובכל המגזרים וזאת תודות לטיפול שמשתכלל, התרופות החדישות והאבחון המוקדם.

"למרות שבישראל לא פותחה שום תרופה לסרטן, מחקר שנעשה כאן על אוכלוסיות שהן נשאיות של המוטציות בגנים BRCA1/2 בציבור האשכנזי היה בסיס למשפחה שלמה של תרופות יעילות מאד שה-FDA אישר אותה לשם טיפול בסרטן השחלה וגם בגידולים אחרים", אמרה פרופ' קאופמן, "הכוונה היא למשפחת התרופות מעכבות חלבון PARP כמו אולפאריב (olaparib). תודות לתרופה הזאת נרשמה כבר בעת הניסויים, נסיגה של המחלה בקרב 33% מהמטופלות והיא סומנה כתקווה הגדולה של חולות סרטן השחלה. כל החומר המדעי הקשור לתרופה הזאת ולמחקר שנלווה לה, יצא למעשה מישראל".

"למרות שבישראל לא פותחה שום תרופה לסרטן, מחקר שנעשה בציבור האשכנזי היה בסיס למשפחת תרופות שאושרה ע"י ה-FDA לסרטן שחלה"

"בכל הקשור לתרופות החדישות חובה לציין כי כשמזכירים את ההתפתחות שלהן לדור הנוכחי יש מקום לומר כי התמזל מזלן. רואים זאת לגבי התרופות לסרטן ריאה, הכליה והמלנומה שבהן חלה באמת קפיצה גדולה. אבל זה מקרי לחלוטין".

על השאלה במה ישראל דומה ובמה שונה משאר העולם בשיעורי הסרטן השונים, ענתה פרופסור קאופמן: "השכיחות לסרטן השד אצלנו עדיין גבוהה יחסית לעומת מדינות רבות אחרות, אבל לעומת זאת לגבי סרטן הקיבה אנחנו נמצאים במקום נמוך בעולם, אולי מסיבות גנטיות. גם בהקשר לסרטני ראש וצוואר, המיקום של ישראל בעולם די נמוך וכך גם לגבי סרטן הריאה. אבל סרטן המעי הגס הוא אצלנו בשכיחות גבוהה".

לשאלה אם הרפואה האונקולוגית מושכת את רופאי העתיד של ישראל, עונה פרופ' קאופמן: "זה בהחלט תחום מלהיב מאוד. יש כיום נכונות רבה מאוד ללכת להתמחות בתחום הספציפי הזה, גם משום ששיש בו אופק מחקרי שמושך רופאים-צעירים רבים. יש כאן מחקר גם בתחום המעבדתי והבסיסי. רואים עתה יותר רצון לעסוק בכך, לאחר שני עשורים לערך שבהן היתה בעצם קפיאה במקום. בשנים הקודמות הטיפולים הסתמכו על הקרנות וכימותרפיה – ולא היו אפשרויות אחרות. הן מצויות כיום".

נושאים קשורים:  יום הסרטן העולמי,  פרופ' בלה קאופמן,  סרטן,  תרופות,  רפואה מותאמת אישית,  ראיון,  חדשות,  סרטן בישראל,  המרכז הרפואי "שיבא"
תגובות
אנונימי/ת
04.02.2015, 18:49

ברור.. הבעיה היא שלא תמיד יהיה מי שיממן את זה, בודאי אם מדובר במחקר שלא מתבצע בארץ.. ואז מתחילות בעיות ממשיות ואנושיות