• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
פגיעה עצמית

תוצאים לאורך 20 שנה בקרב מתבגרים שביצעו פגיעה עצמית

מתבגרים שביצעו פגיעה עצמית נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מטווח רחב של בעיות פסיכולוגיות בשלב מאוחר יותר בחיים. מלבד שימוש כבד בקנאביס, בעיות אלו נראות קשורות בחלקן הגדול עם הפרעות נפשיות מקבילות בגיל ההתבגרות ושימוש בחומרים

מעט ידוע על התוצאים הפסיכולוגים ארוכי הטווח הקשורים עם פגיעה עצמית במהלך גיל ההתבגרות. מחקר חדש בוצע במטרה לקבוע האם מתבגרים שביצעו פגיעה עצמית נמצאים בסיכון מוגבר לתוצאים פסיכולוגים שליליים בעשור הרביעי לחיים, על ידי שימוש בנתונים ממחקר הVictorian Adolescent Health Cohort Study..

גויסו למחקר מדגם של 1,943 מתבגרים מ-44 בתי ספר ברחבי מדינת ויקטוריה, אוסטרליה. המחקר התחיל באוגוסט 1992 והסתיים במרץ 2014. נלקחו נתונים בנוגע לפגיעה עצמית משאלונים וראיונות טלפונים בשמונה גלי מעקב, מגיל ממוצע של 15.9 שנים (סטיית תקן 0.5, 3-6 גלים במהלך גיל ההתבגרות, במרווחים של 6 חודשים) ועד גיל ממוצע של 35.1 שנים (סטיית תקן 0.6). התוצאים שנמדדו בגיל 35 כללו חיסרון חברתי (גירושין או מצב פרוד, לא להיות בקשר זוגי, לא להרוויח כסף, קבלת קצבה מהמדינה ולסבול מקשיים פיננסים), מצבים נפשיים נפוצים כמו דיכאון וחרדה ושימוש בחומרים. המחקר העריך את הקשר בין פגיעה עצמית במהלך גיל ההתבגרות והתוצאים שנמדדו בגיל 35 על ידי שימוש במודלים לרגרסיה לוגיסטית, עם התאמה פרוגרסיבית: 1) התאמה לגיל ומין, 2) התאמה נוספת לגורמים של רקע חברתי, 3) התאמה נוספת להפרעות נפשיות נפוצות בגיל ההתבגרות ו-4) התאמה סופית להתנהגות אנטי-סוציאלית בגיל ההתבגרות ומדדי שימוש בחומרים.

מתוך עוקבה של 1,943 משתתפים, 1,802 משתתפים הוערכו לפגיעה עצמית בגיל ההתבגרות (בין גלים 3-6). מתוכם, 1,671 נכללו במדגם האנליזה. 135 (8%) דיווחו שביצעו פגיעה עצמית לפחות פעם אחת במהלך גיל ההתבגרות. בגיל 35, הפרעות בריאות נפשית, עישון טבק יומי, שימוש בסמים לא חוקיים ותלות היו יותר נפוצים בקרב משתתפים שדיווחו על פגיעה עצמית במהלך שלב גיל ההתבגרות של המחקר (135 מטופלים) בהשוואה למטופלים שלא דיווחו (1,536 מטופלים): Odds ratioי(OR) לחיסרון חברתי נע מ-1.34 (95%CI 1.25-1.43) לחוסר תעסוקה ל-1.88 (1.78-1.98) לקשיים פיננסים. לבריאות נפשית
ה-OR נע מ-1.61 (1.51-1.72) לדיכאון ל-1.92 (1.79-2.04) לחרדה. לשימוש בחומרים נע מ-1.36 (1.25-1.49) לשימוש באמפטמינים ועד 3.39 (3.12-3.67) לשימוש שבועי בקנאביס. לתסמונות התמכרות ה-OR נע מ1.72 (1.62-1.86) לתלות בניקוטין, 2.67 (2.38-2.99) לתלות בקנאביס ו-1.74 (1.62-1.86) לאיזושהי תלות. ה-OR לעישון יומי היה 2.00 (1.89-2.12).

התאמות לגורמים סוציו-דמוגרפים היו בעלות השפעה קטנה על קשרים אלו אבל התאמות נוספות למצבים נפשיים נפוצים בגיל ההתבגרות החלישו את מרבית הקשרים, עם יוצא דופן של עישון טבק יומי (3.18 ; 1.58-6.42). התאמות נוספות לשימוש מסוכן בחומרים בגיל ההתבגרות והתנהגות אנטי סוציאלית החלישו את הקשרים הנותרים, מלבד שימוש שבועי בקנאביס בגיל 35 שנותר בעל קשר עצמאי עם פגיעה עצמית בגיל ההתבגרות (2.27 ; 1.09-4.69).

מתבגרים הסובלים מפגיעה עצמית נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מטווח רחב של בעיות פסיכולוגיות בשלב מאוחר יותר בחיים. מלבד שימוש כבד בקנאביס, בעיות אלו נראות קשורות בחלקן הגדול עם הפרעות נפשיות מקבילות בגיל ההתבגרות ושימוש בחומרים. התערבויות מורכבות הפונות לנושאים של מצב נפשי, התנהגות ושימוש בחומרים, עשויות להיות המוצלחות ביותר בסיוע לקבוצה רגישה זו להסתגל לחיים מבוגרים.

מקור: 

20-year outcomes in adolescents who self-harm: a population-based cohort study.
Borschmann, Rohan et al. The Lancet Child & Adolescent Health. [E pub. July 2017].

נושאים קשורים:  פגיעה עצמית,  התאבדות,  התבגרות,  פסיכולוגיה,  מחקרים
תגובות