טיפול פליאטיבי

האם ניתן להשתמש בתאוריות התנהגותיות בטיפול בסוף החיים?

התערבות טיפולית המובלת על ידי אחות באנשים עם שחמת שאינה מפוצה הינה ישימה ומקובלת. החוקרים בעבודה זו זיקקו את תהליך הגיוס של אחות כזו ואת מדידות התוצאים עבור מחקר מבוקר ואקראי עתידי

25.06.2018, 11:20
טיפול פליאטיבי (צילום: אילוסטרציה)

יש צורך בהבנת ההתנהגויות אשר תורמות לאיכות הטיפול בסוף החיים. שימוש בתאוריות התנהגותיות מאפשר זיהוי גורמים סמויים אשר קשורים בטיפול בסוף החיים אך מעט ידוע לגבי כיצד תאוריות אלו משמשות במחקר העוסק בסוף החיים ומה ההיקף של השימוש בהן.

מטרת עבודה זו הייתה להעריך את המספר של מחקרים העוסקים בסוף החיים אשר משתמשים בתאוריות התנהגותיות, אילו תאוריות היו בשימוש, מה היו הקונסטרוקציות העיקריות שנמדדו ונבדקו ואילו תוצאים התנהגותיים נבחנו. העבודה בוצעה בצורת סקירה שיטתית.

לצורך העבודה נסקרו מאגרי המידע MEDLINE, PsycINFO, EMBASE, Web of Science ו-CINAHL מהשקתם ועד יוני 2017. החוקרים כללו מחקרים שמטרתם הייתה להבין או לשנות התנהגויות הקשורות בטיפול בסוף החיים ואשר בחנו באופן ספציפי תאוריות התנהגותיות.

החוקרים כללו בעבודה 31 מחקרים, מתוכם 27 כמותיים וארבעה איכותניים. תשעה מהמחקרים השתמשו בתאוריית ההתנהגות המתוכננת (planned behavior), ארבעה בתאוריית הפעולה ההגיונית (reasoned behavior) ושמונה במודל הטרנס-תאורטי. בתשעה מתוך 31 המחקרים, בוצע שימוש מלא בתאוריית בעוד שב-16 אחרים בוצעה התמקדות בהתנהגויות העוסקות בתכנון טיפול מתקדם.

מסקנת החוקרים היא כי במחקר העוסק בסוף החיים השימוש בתאוריות התנהגותיות הינו מוגבל. ישנן התנהגויות רבות היכולות להשפיע על איכות הטיפול והבנה טובה יותר שלהן יכולה לתרום לטיפול בסוף החיים.

מקור: 

Scherrens, A. et al.  (2018) Palliative Medicine. 32(6), 1055

נושאים קשורים:  טיפול פליאטיבי,  תאוריות התנהגותיות,  planned behavior,  reasoned behavior,  מחקרים
תגובות