החוקרים העריכו את ההשפעה של טיפול פליאטיבי משולב מוקדם במטופלים עם אבחנה חדשה של גידולי ריאות ומערכת העיכול (GI).

החוקרים חילקו באופן אקראי את המשתתפים אשר אובחנו עם סרטן ריאות או סרטן GI שאינו בר ריפוי לקבל פליאציה משולבת מוקדמת וטיפול אונקולוגי (175 משתתפים) או טיפול אונקולוגי שגרתי (175 משתתפים) בין מאי 2011 ליולי 2015.

המשתתפים שקיבלו פליאציה נפגשו עם רופא רפואה פליאטיבית לפחות פעם בחודש עד תמותה בעוד שאלו שהיו בקבוצת הביקורת התייעצו עם רופא רפואה פליאטיבית רק כאשר ביקשו. התוצא העיקרי שנבדק היה השינוי באיכות חיים מתחילת המחקר ועד שבוע 12 אשר הוערכה לפי סולם ה-Functional Assessment of Cancer Therapy-General. תוצאים משניים כללו שינויים באיכות חיים מתחילת המחקר ועד שבוע 24, שינויים בדיכאון לפי ה-Patient Health Questionnaire-9, ושינויים בתקשורת בסוף החיים.

החוקרים מצאו כי המטופלים בקבוצת ההתערבות הדגימו שיפור גדול יותר באיכות חיים מתחילת המחקר ועד שבוע 24 (1.59 לעומת -3.40; p=0.010) אך עד שבוע 12 (0.39 לעומת -1.13; p=.339). המטופלים בקבוצת ההתערבות דיווחו על שיעורים נמוכים יותר של דכאון בשבוע 24 בתקנון למאפייני בסיס (הבדל ממוצע מתוקנן -1.17; רווח בר-סמך 95%, -2.33-(-0.01); p=0.048). ההשפעה של ההתערבות השתנתה לפי סוגי הסרטן כך שהמטופלים בקבוצת ההתערבות עם סרטני ריאות דיווחו על שיפור באיכות חיים ודיכאון בשבועות 12 ו-24 בעוד שמטופלים בקבוצת הטיפול הרגיל דיווחו על הידרדרות. בקבוצת גידולי ה-GI נצפה שיפור הן באיכות חיים והן במצב רוח בשבוע 12. מטופלים בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת דיווחו יותר על הרצונות שלהם לאונקולוג לפני המוות (30.2% לעומת 14.5%; p=0.004).

מסקנת החוקרים היא כי עבור מטופלים עם אבחנה חדשה של גידולים שאינם ניתנים לריפוי, התערבות פליאטיבית מוקדמת משפרת איכות חיים ותוצאים אחרים נוספים עם ההשפעה שונה לסוגי סרטן שונים.

מקור: 

Temel, J.S. et al.  (2018) Journal of Clinical Oncology. 35(8), 834