להפגנה על מצבה של מערכת הבריאות לא יגיעו 90,000 איש ואפילו לא 80,000 איש. כדי לצאת מהבית ולזעוק צריך כנראה אירועים חדים ולא "מחלה כרונית".

העדכונים על מערכת הבריאות הם דרמטיים מאוד אבל כבר לא חדשים. השבוע התבשרנו ששוב קפץ גרעון קופות החולים ל-1,750,000,000 (מיליארדי שקלים). עדיין לא דיווחו לנו על גירעון בתי החולים, אבל מניסיון שנים קודמות, הוא נע סביב 1,300,000,000 (מיליארדי שקלים) "בלבד", ובכיר במשרד הבריאות צופה קריסה כבר ב-2030.

אנחנו זועקים שמשהו לא בסדר עם שיטת תקצוב מערכת הבריאות ועובדים באווירת משבר תמידית. חרב הגירעון הוודאי הבא והשימוע הנלווה אליו מרחפים כל העת מעל ראשיהם של מנהלי הקופות ומנהלי בתי החולים.

בשבועות האחרונים קראנו על התפטרותו של מנכ"ל קופת חולים כללית ומסקנתו הצורמת שלמערכת הבריאות אין סיכוי. למדנו על גירעון הענק של בית החולים החדש באשדוד, המצטרף לחבריו הוותיקים ולגירעונם השנתי הבלתי נתפש, ושמענו על הטרנד החדש של מינוי "חשבים מלווים" לבתי חולים הנמצאים בגירעון. לא יעבור זמן רב עד שיהיה חשב מלווה לכלל מערכת הבריאות.

בואו ואספר לכם סוד קטן. אם היה מגיע זמן הגאולה וכלל עם ישראל היה בריא, לא היינו הולכים לרופא המשפחה, לא היינו עושים בדיקות CT או MRI, מיטות בתי החולים היו ריקות וחדרי הניתוח היו עומדים שוממים, גירעון מערכת הבריאות שלנו היה קטן בהרבה. אבל מה לעשות, כשאנחנו מטפלים בחולים, אנחנו מגדילים את הגירעון.

אז הבה נעצור לרגע ונחשוב: אולי משהו לא בסדר בדרך שבה מתוקצבת מערכת הבריאות? אולי השיטה שבה לבתי החולים בישראל אין תקציב עצמאי לקויה? אולי השיטה שבה הדרך היחידה למימון תפעולו של בית חולים היא "מכירת שירותים" לקופות החולים הציבוריות, לעתים בהנחות מפליגות שאינן מפוקחות דיין, גורמת לכך שכלל בתי החולים הציבוריים בארץ (למעט אחד שאינו מעיד על הכלל) מצויים בגירעון מצריכה חשיבה מחודשת?

אולי השיטה לפיה קופות החולים הציבוריות, המחזיקות "קופת מזומנים פרטית" מהכנסות הביטוחים המשלימים, אבל אינן יכולות להשתמש בה בבתי החולים הציבוריים אלא רק בבתי החולים הפרטיים, מעוותת? ואולי בכלל עבר זמנה של השיטה שבה מזרימה הממשלה פחות כסף מהנדרש למערכת הבריאות, שכן עדכון סל הבריאות בגין הגידול האוכלוסיה אינו מלא ואינו תואם את קצב הזדקנותה?

על פי ניתוח הצעת תקציב 2019, ירד חלקה היחסי של השתתפות הממשלה בתקציב הבריאות מ- 48% ב- 1998 ל-44.8% ב-2016, בעוד שכל אחד מאיתנו משלם יותר מכיסו הפרטי כדי לפצות על "החיסכון" הממשלתי. על פי אותו דו"ח של הכנסת, היו בינואר 2017 בישראל 15,556 מיטות אשפוז כללי בתקן, שהן 1.8 מיטות לכל 1,000 נפש, לעומת 3.29 מיטות על כל 1,000 נפש בשנת!1977  אז אם נסכם את הנתונים בצורה צינית, מצבנו " משתפר" לרעה.

אז מה עושים? האם תפסיקו להיות אדישים? האם תבואו לכיכר בהמוניכם לתבוע שינוי? האם תדרשו תשובות על מצב מערכת הבריאות ממנהיגי המפלגות שתפגשו בחוגי הבית לקראת הבחירות הממשמשות ובאות?

האמת? נראה לי ששוב נצקצק בלשון כשנקרא על הצפיפות במסדרון, על הזיהומים הצולבים ושוב נקטר על התורים הארוכים לרופאים מומחים ובחדרי המיון. עד שלא נקום ונילחם כולנו למען מערכת הבריאות ונדרוש שינוי, נמשיך להיפגש מעל דפים אלה גם בשנה הבאה.

(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")