מחקרים רבים הראו שימוש ניכר בטיפול חירום בבית החולים, וכן טיפול תרופתי או ניתוחי מופרז ואינטנסיבי בסוף החיים. מחקר זה נועד בכדי להעריך את היחסים בין השימוש בטיפול פליאטיבי המבוסס על הוספיס או בית עבור מטופלים הנוטים למות עם סרטן ושימוש בשירותים בסוף החיים.

לצורך כך החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה תוך שימוש במאגר מידע אדמיניסטרטיבי. ההשפעה של טיפול פליאטיבי נותחה סטטיסטית בין העוקבות והוערכה דרך רגרסיה לוגיסטית.

המחקר נערך על עוקבה של 34,357 מטופלים, המתגוררים באזור Emilia-Romagna באיטליה, שאושפזו בבית החולים עם אבחנה של סרטן גרורתי או בעל פרוגנוזה גרועה במהלך ששת החודשים לפני המוות בין ינואר 2013 ודצמבר 2015.

מטופלים אשר קיבלו טיפול פליאטיבי חוו שיעורים נמוכים יותר של כל האינדיקטורים לטיפול אגרסיבי כגון אשפוז בבית חולים (יחס סיכויים = 0.05, רווח בר-סמך 95%:0.04-0.06), ביקורים במחלקת רפואה דחופה (יחס סיכויים = 0.23, רווח בר-סמך 95%: 0.21-0.25), שהיות בטיפול נמרץ (יחס סיכויים = 0.29, רווח בר-סמך 95%: 0.26-0.32), טיפולים ניתוחיים משמעותיים (יחס סיכויים = 0.22, רווח בר-סמך 95%: 0.21-0.24), וכן שיעור נמוך יותר של תמותה בבית החולים (יחס סיכויים = 0.11, רווח בר-סמך 95%: 0.10-0.11). עוקבה זו הייתה בעלת שיעורים גבוהים יותר באופן משמעותי של מרשם אופיאטים (יחס סיכויים = 1.27, רווח בר-סמך 95%:1.21-1.33) (p<0.01).

לסיכום, שימוש בטיפול פליאטיבי בסוף החיים עבור מטופלים עם סרטן נמצא כקשור להפחתה בשימוש בשירותים אינטנסיביים יקרים. ישנו צורך במחקר נוסף כדי להעריך את ההשפעה של הגברת השימוש בשירותי טיפול פליאטיבי על תוצאי בריאות. מאגרי מידע אדמיניסטרטיביים הינם מקור מידע שימוש עבור הערכת הטיפול בסוף החיים.

מקור: 

De Plama, R. et al. (2018) palliative medicine 32(8)