אנשים עם מחלות המובילות לתמותה יכולים להרוויח מתכנון מוקדם של סוף החיים אך מצבים אלה דורשים זיהוי מקדים. מחקר זה עשה שימוש בגישת GSF-PIGי(Gold Standards Framework Proactive Identification Guidance) באוכלוסיית בית חולים כללי על מנת לזהות חולים בסיכון גבוה ולבחון את הביצועים הפרוגנוסטיים של GSF-PIF עבור תמותה תוך 12 חודשים.

המחקר בוצע בתבנית עוקבה פרוספקטיבית בבית חולים אוניברסיטאי באוסטרליה. במחקר נכללו מטופלים מאושפזים בני 18 שנים ומעלה ביום נתון, ללא אשפוזי מיילדות, אשפוזים נאונטליים, אשפוזי בריאות הנפש ואשפוזי יום. מקורות המידע כללו את רשומות בית החולים ושאלונים מובנים אשר חולקו לצוות הרפואי ולצוות הסיעוד. סיכון גבוה הוגדר מראש כתשובה חיובית לשאלון פתע ושני מדדי SPICT חיוביים או יותר של הידרדרות כללית. משתנים תיאוריים כללו דמוגרפיה, שבריריות, תפקוד, צוות מטפל, תיעוד של הנחיות מקדימות לסוף החיים ושימוש במשאבי בית החולים. התוצא העיקרי עבור ביצועים פרוגנוסטיים היה תמותה תוך 12 חודשים.

החוקרים זיהו 530 מטופלים מאושפזים ביום נתון ומתוכם עבור 513 היה מידע מלא (גיל ממוצע 50, 54% גברים, 30% מתגוררים לבד, 19% מאושפזים אלקטיבית). מתוכם, 191 (37%) היו בסיכון גבוה. מטופלים בסיכון גבוה היו מבוגרים יותר, שבריריים יותר, תלותיים יותר ושהו זמן ארוך יותר בבית החולים לעומת המטופלים שאינם בסיכון גבוה. תוך 12 חודשים, 92 מטופלים (18%) מתו (72 מתוכם היו בסיכון גבוה ו-20 בסיכון שאינו גבוה; p<0.001). ממצאים אלו מספקים רגישות של 78%, סגוליות של 72%, ערך מנבא חיובי של 38% וערך מנבא שלילי של 94%. שאלון פתע בלבד סיפק רגישות גבוהה יותר והוספת מדדי מחלה מתקדמים שיפרה את הסגוליות.

החוקרים מסכמים כי גישת ה-GSF-PIG זיהתה מיעוט גדול של מטופלים מאושפזים אשר יכולים להרוויח מתכנון הנחיות מקדימות לסוף החיים. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לבחון את ההיתכנות, העלות וההשפעה של גישה זו כבדיקת סקר בבית חולים.

מקור: 

Mudge, A.M. et al. (2018) BMJ Supportive and Palliative Care. 8, 213