נכון להיום ידוע מעט לגבי העדפות טיפול בסוף החיים והגורמים הקשורים בהעדפות אלו בקרב מבוגרים הגרים בקהילה בסין. מחקר זה בחן את העדפות הטיפול בסוף החיים והגורמים הקשורים בכך.

המחקר בוצע בתבנית סקר חתך בשנגחאי, סין בין אפריל ליוני 2013. במחקר השתתפו 1,200 מטופלים בני 60 שנים ומעלה ו-200 מבוגרים בני 45 שנים ומעלה אשר איבדו את ילדם היחיד. העדפות הטיפול בסוף החיים כללו שלוש קטגוריות - טיפול מועדף על ידי המשפחה, טיפול מועדף על ידי אנשי מקצועות הבריאות המבקרים בבית וטיפול מועדף על ידי מוסד ייעודי המתמחה בסוף החיים. היעדר ילדים הוגדר כאובדן הילד היחיד. בוצע שימוש במודל Mor and Hiri’s על מנת לבחון את העדפות הטיפול בסוף החיים והגורמים הקשורים בו ובכלל זה מאפיינים סוציודמוגרפיים, רשתות תמיכה, מאפיינים תפקודיים ומאפייני מערכת הבריאות. בוצע שימוש ברגרסיות לוגיסטיות רב-נומינליות על מנת להעריך את הגורמים הקשורים עם העדפות הטיפול בסוף החיים.

בהיבט העדפות טיפול בסוף החיים, מבוגרים אשר איבדו את ילדם היחיד העדיפו טיפול על ידי מוסד ייעודי המתמחה בטיפול בסוף החיים (58.43%) בעוד שמבוגרים אשר היו עם ילדים העדיפו טיפול בביתם (46.72% עבור מבוגרים אשר לא גרו עם ילדיהם ו-49.04% עבור מבוגרים שגרו עם ילדיהם). תוצאות מהרגרסיות הלוגיסטיות הרב-נומינליות הדגימו כי מבוגרים עם הכנסה גבוהה יותר, נכסים בבעלותם ובעלי ילדים העדיפו טיפול על ידי המשפחה בבית. מטופלים עם תמיכת חברים העדיפו טיפול על ידי צוות המגיע לביתם או מוסד ייעודי על פני טיפול בבית.

החוקרים מסכמים כי הכנסה, הורות ותמיכת חברים הינם גורמים משמעותיים הקשורים בהעדפות טיפול בסוף החיים בקרב מבוגרים בסין. טיפול בסוף החיים בבית, הוספיס מקצועי ומותאם אישית או טיפול פליאטיבי הניתן בבית הינו תחום הדורש פיתוח בסין.

מקור: 

Liang, Y. (2018) Drugs. 21(11), https://doi.org/10.1089/jpm.2018.0043