חדשות

תרומה של הפילנתרופ מוריס קאהן סייעה להקמת המרכז לשימור הפריון ב"שיבא"

מנהל המרכז, פרופ' דרור מאירוב, מתאר את השיטות לשימור הפוריות בנשים חולות סרטן ובנשים הסובלות מאי ספיקה שחלתית מסיבות גנטיות

מימין, ההורים והילדה הראשונה שנולדה לפני 14 שנה ב"שיבא" כתוצאה מהשתלת רקמת שחלה מוקפאת. משמאל, פרופ' דרור מאירוב, מנהל המרכז לשימור הפריון ולצידו הנדבן מוריס קאהן

במרכז הרפואי שיבא נחנך בשבוע שעבר רשמית המרכז לשימור הפריון שאותו מנהל פרופ' דרור מאירוב. המרכז נפתח הודות לתרומה שהעמיד הנדבן מוריס קאהן. הוא התפרסם באחרונה כאשר תרם 100 מיליון שקל לפרויקט שיגור החללית "בראשית" לירח.

לפני 14 שנה נולדה ב"שיבא" התינוקת הראשונה בעולם כתוצאה מטיפול חדשני של השתלת רקמת שחלה מוקפאת. ההליך בוצע בידי פרופ' מאירוב.

המרכז מעניק מעטפת שלמה לכל נושא שימור הפוריות והנשים המתמודדות עם האפשרות של אובדן פוריות. מעבר להענקת הטיפולים יעסוק המרכז גם במחקר.

במעמד פתיחת המרכז בסוף השבוע (ה') אמר קאהן לפרופ' מאירוב: "העבודה שלך היא לא רק לעזור לאנשים אלא המחקר שאתה עושה עבור נשים חולות סרטן הוא לדעתי תיקון עולם".

פרופ' מאירוב אמר: "שימור פוריות הוא צעד הכרחי לנשים המעוניינות ללדת ונאלצות לעבור טיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים מסוימים הפוגעים בשליה וגם לנשים שסובלות מאי ספיקה שחלתית מסיבות גנטיות.

"ידוע שהשחלה מתפקדת כל עוד קיים בה מאגר ביציות השמורות בתוך זקיקים. במשך חיי האישה מתפתחים חלק מהזקיקים לביציות בשלות, אך רוב מאגר הזקיקים מתנוון. ככל שחולפות השנים, מאגר הזקיקים מידלדל, עד שהמחזור מפסיק והאישה נכנסת לגיל המעבר. אם מאגר הביציות נפגע בגיל צעיר, התוצאה דומה: המחזור נפסק והאישה איננה יכולה להרות.

"גם במקרים שבהם הווסת ממשיכה ומופיעה באופן סדיר לאחר הטיפולים, קיימת שכיחות מוגברת של אי פריון מוקדם והפסקה של המחזור בגיל צעיר מהממוצע, עקב הידלדלות מאגר הזקיקים.

"קיימים כיום כמה כלים לשימור הפוריות, והבחירה בכלי זה או אחר תלוי בכמה גורמים: גיל החולה, המחלה הבסיסית, הפרוטוקולים של הטיפול, התקדמות המחלה, האפשרות לדחיית התחלת הטיפול, המצב הבריאותי בעת הייעוץ וברצון האישה והמשפחה.

"עדיף לבצע את פעולות השימור לפני התחלת הטיפולים הכימותרפיים, אך במקרים מסוימים ניתן לשמר פוריות בחלון הזמן שבין הטיפולים ואף לאחריהם אם השתמרה עדיין מידה של פעילות שחלתית. האפשרות להבטיח את הפוריות שמורה גם לנשים בגיל המבוגר, המעוניינות להבטיח את היכולת ללדת בשלב מאוחר יותר".

על השיטות לשימור הפוריות, אמר פרופ' מאירוב: "שיטה אחת היא הפריית ביציות ושימור עוברים. שימור העוברים נעשה בחנקן נוזלי למשך תקופה ארוכה. הוא הוכח כשיטה יעילה ונמצא בשימוש שגרתי בטיפולי פוריות. ניתן לשמור עוברים בהקפאה למשך שנים רבות.

"השגת מספר רב של עוברים לשימור דורשת מתן טיפולים הורמונליים שיגרו את השחלות לייצר כמות גדולה של זקיקים. הטיפול גורם לעלייה ברמת האסטרוגן בדם ויש צורך בהתייחסות מיוחדת במקרה של נשים החולות בסרטן השד או בגידולים אחרים המושפעים מהורמונים. תגובת נשים חולות סרטן לגירוי השחלתי ולתוצאות הטיפול איננה שונה מנשים שאינן חולות. אם הדבר אפשרי, מומלץ לנשים לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) והקפאת עוברים לפני מתן טיפול הפוגע בשחלות. הקפאת עוברים היא השיטה שצברה את הניסיון הרב ביותר ובעלת אחוזי ההצלחה הידועים הטובים ביותר.

"השיטה השנייה היא הקפאת ביציות בשלות. הקפאת הביציות היא טכניקה חדשנית שרק בשנים האחרונות הגיעה לדרגת הצלחה טובה. הקפאת ביציות נכשלה בעבר, משום שתא הביצית הוא תא גדול במיוחד - התא הגדול ביותר בגופה של האישה - ומכיל כמויות גדולות של מים. לכן, בעת הקפאתו נוצרים גבישי קרח ההורסים את התא".

לדבריו, לאחרונה דווח על עלייה בשעורי ההצלחה, בעקבות התפתחות בשיטות ההקפאה. "כיום ניתן להקפיא ביציות למטרות שימור הן על ידי הקפאה איטית והן בשיטת הזיגוג (vitrification). לשיטת הזיגוג יתרונות משמעותיים מבחינת שעורי ההצלחה: כ-80% הישרדות של ביציות לאחר הקפאה. עד כה דווח על מאות לידות של תינוקות בריאים לאחר הקפאה והפשרה של ביציות.

"השיטה השלישית היא הסטת שחלות: נשים שצפויות לעבור טיפול בקרינה ישירה לאזור האגן, יכולות לעבור ניתוח לפרוסקופי לשם הסטת השחלות מאזור הקרינה. ההחלמה לאחר הליך זה מהירה, כך שאיננו מעכב את הטיפול באישה. אולם, חשוב לבצע את הניתוח סמוך ככל האפשר לטיפול הקרינתי, מאחר שלעתים השחלות חוזרות לאגן. לאחר הטיפולים ניתן להרות בעזרת הפריה חוץ גופית או לאחר ניתוח להחזרת השחלות למקומן".

שיטה נוספת היא הקפאת רקמת שחלה. מדובר בהקפאה של מקטע השחלה, המכיל אלפי ביציות ראשוניות במצב תרדמה. ניתן להקפיא באופן יעיל את רקמת השחלה ולשמור על חיותה במשך שנים רבות.

"הקפאת רקמת שחלה מבוצעת בעולם במרכזים רבים, ואלפי נשים עברו עד היום את ההליך", ציין פרופ' מאירוב. "עד היום דווח על כ-30 לידות מהריונות ספונטניים או מטיפולי IVF לאחר ההשתלה".

במרכז לשימור פוריות ב"שיבא" הוקפאו עד היום יותר מ-500 רקמות מחולות סרטן, הושתלו 14 שחלות בחזרה והושגו תשעה הריונות. התפקוד השחלתי חזר לאחר השתלה של שחלה שהוקפאה ברוב הנשים (90%). הוצאת הרקמה נעשית בפעולה כירורגית לפרוסקופית קצרה, שאיננה דורשת הכנה וניתן להתחיל טיפול כימותרפי בסמוך לניתוח. את מקטע השחלה פורסים לרצועות קטנות שחלקן נשלחות לבדיקה פתולוגית לשלילת הימצאות תאי סרטן. לאחר הטיפולים משתילים את רקמת השחלה בחזרה לגוף האישה שממנה היא נלקחה, בתוך השחלה או בסמוך לה בחלל הבטן.

"קיימת גם שיטה לדיכוי שחלתי", הסביר פרופ' מאירוב. "מחקרים מסוימים מראים כי דיכוי פעילות השחלה בזמן טיפולים כימותרפיים עשוי להגן על השחלות. עם זאת, יש עבודות אחרות שלא הוכיחו הגנה על השחלות. כיום מתבצע מחקר שמטרתו לבדוק את יעילות התוספת של GNRH - תרופה המדכאת את הפרשת הורמוני המין - לטיפול האונקולוגי בסרטן השד.

"אלא שדרושים עוד מחקרים כדי לקבוע אם ניתן להשיג הגנה על השחלות על ידי דיכוי פעילות שחלתית בזמן חשיפה לכימותרפיה. הטיפול ניתן בזריקות (זולדקס, דקפפטיל) מדי חודש. עדיף להתחיל את הטיפול לפני התחלת הטיפול הכימותרפי".

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופ' דרור מאירוב,  מוריס קאהן,  שימור פוריות,  אובדן פוריות,  מחלת הסרטן,  כימותרפיה,  IVF,  שימור עוברים,  טיפולי פוריות
תגובות