מחקרים

טיפול מקל בקהילה כדרך להקטנת מספר האשפוזים ומקרי התמותה בבית חולים

מטופלים שקיבלו טיפול מקל בקהילה היו בעלי סיכוי מוגבר לסיים את חייהם בביתם ולהמעיט את מספר הביקורים בחדר המיון ואת מספר האשפוזים

תקופת סוף החיים מתאפיינת במספר הולך וגדל של אשפוזים, למרות העדפת המטופלים לקבל טיפול ביתי ולסיים את חייהם בביתם.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את מידת ההשפעה של התערבויות שנועדו לאפשר סיום חיים בבית (התערבות "תיקייה צהובה" [yellow folder]) ויכולת לטפל בתסמינים בבית (ערכת טיפול בתסמינים) במקום אשפוז ומוות בבית חולים. המחקר נערך בקרב מטופלים המקבלים טיפול מקל ביתי.

מחקר זה היה מחקר אקולוגי היסטורי של מטופלים בטיפול מקל ביתי בדרום-מזרח אונטריו בין אפריל 2009 לבין מרץ 2014. נעשה שימוש במאגרי מידע מנהליים וקליניים בשביל לזהות מטופלים הנמצאים תחת טיפול מקל ביתי ובשביל לאפיין ולכמת את ההתערבויות, האשפוזים, מספר הביקורים בחדר המיון ואת מקום התמותה. ניתוחי רגרסיה דו-משתניים ורבי-משתנים העריכו את התוצאים לפי המקום בו המטופל עבר את ההתערבויות.

שיעור המטופלים שסיימו את חייהם בקהילה גדל לאחר יישום ההתערבויות מ-42.8% ל-48.5% (p<0.0001). בהשוואה למטופלים שלא טופלו באף אחת מההתערבויות, מטופלים שטופלו ב"תיקייה צהובה" ובערכה לטיפול בתסמינים היו בעלי סיכוי מוגבר למות בקהילה, כאשר הסיכון היחסי הכי גדול נראה במטופלים שזכו לקבל את שתי ההתערבויות (סיכון יחסי 2.2, רווח בר-סמך 95%: 2.05-2.36). שימוש בהתערבויות הנ"ל היה קשור בהקטנת מספר האשפוזים והביקורים בחדר מיון בששת החודשים שקדמו למוות.

מקור: 

Webber C. et al (2019). Journal of Pain and Symptom Management, Volume 58, Issue 2, 181 - 189.e1;

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוף חיים,  טיפול מקל
תגובות