אין מספיק מידע עד כה, בנוגע להשפעה של ניקוי ויראלי מווירוס הפטיטיס C (באמצעות תרופות אנטי ויראליות ישירות), על תופעות חוץ-כבדיות הקשורות להדבקה בווירוס. החוקרים העריכו את ההשפעה של הניקוי הוויראלי, על פרמטרים מטבוליים וכלייתיים.
עוד בעניין דומה
במחקר פרוספקטיבי זה, החוקרים העריכו חולים עם הפטיטיס C שהשיגו תגובה וירולוגית ממושכת לאחר טיפול עם תרופות אנטי ויראליות ישירות. החוקרים העריכו את הנבדקים לפני, בסוף ו-24 שבועות לאחר סיום הטיפול, למטבוליזם גליקמי (רמות גלוקוז ואינסולין בסרום, HOMA-IR, HOMA- β ו-HOMAי(homeostatic model assessment)‐S) ושומני (רמת כולסטרול בסרום, טריגליצרידים, LDLי(low‐density lipoprotein) ו-HDLי(high‐density lipoprotein)) ולתפקוד כלייתי (רמות קריאטינין בסרום ו-eGFRי(estimated glomerular filtration rate)).
החוקרים העריכו בסך הכל 343 מטופלים שנתנו את הסכמתם להשתתף במחקר. הם מצאו כי 24 שבועות לאחר המעקב האחרון, נצפתה עלייה במדד מסת הגוף בקרב הנבדקים (P < 0.05). בנוסף, הייתה ירידה ברמות הגלוקוז בסרום (P = 0.001), HOMA‐IR (P < 0.001) ו-HOMA‐βי(P < 0.001), ללא קשר למידת הפיברוזיס הכבדי ומדד מסת הגוף. במקביל, הייתה עלייה בערכי HOMA‐Sי(P < 0.001),י24 שבועות לאחר הפינוי הוויראלי של הפטיטיס C, בהשוואה לערכים שלפני הטיפול. זאת ועוד, דיווחו החוקרים כי 32.4% מהחולים עם ערכי גלוקוז לא תקינים בצום, חזרו לערכים תקינים ו-44.6% מהסוכרתיים הראו שיפור בשליטה על הסוכרים. לעומת זאת, רמות הכולסטרול בסרום (P < 0.001) וה-LDLי(P < 0.001) היו בעלייה. לבסוף, נמצא כי תפקודי הכליה השתפרו, עם ירידה של כ-10% בקריאטינין בסרום (P < 0.02) ועליה ב-eGFRי(P < 0.001). דווח כי eGFR התחלתי של 60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר או פחות, היה מנבא שלילי לשיפור בתפקוד הכלייתי, והפינוי של הפטיטיס C היה גורם בלתי תלוי המשפר את מטבוליזם הגלוקוז והתפקוד כלייתי.
החוקרים הגיעו למסקנה כי ישנם בהחלט שינוים בפרמטרים מטבוליים וכלייתיים בחולי הפטיטיס C שהשיגו תגובה וירולוגית ממושכת. ממצאים אלו מדגישים תרחישים קליניים עתידיים אפשריים, שעל הרופא המטפל להכיר על מנת להתאים טיפול מיטבי.
מקור:
Nevola, R. et al. (2020). JGH Open. https://doi.org/10.1002/jgh3.12324