התערבויות של טיפול פליאטיבי ראשוני המובל על ידי צוות סיעודי עשויות לשפר את הטיפול בחולים עם ממאירות המטולוגית מתקדמת במסגרת הקהילה.
עוד בעניין דומה
בכתב העת Journal of Palliative Medicine פורסם מחקר שמטרתו לפתח ולבצע בדיקת פיילוט של התערבות פליאטיבית ראשונית בהובלת צוות סיעודי לחולים עם ממאירות המטולוגית מתקדמת.
המחקר נבנה כפיילוט דו-שלבי בעל זרוע אחת, בו נכללו חולים עם ממאירות המטולוגית חוזרת או עמידה לטיפול. במחקר נכללו גם המטפלים הצמודים בקהילה ואונקולוגים, בשתי מרפאות אונקולוגיות עירוניות בארה"ב המסונפות לאוניברסיטה. במדדים נכללו הכדאיות (שיעורי הרשמה, דיוק ההתערבות (intervention fidelity) ושיעורי הערכת התוצאים) והקבילות (סקרים בקרב מטופלים, מטפלים וקלינאים) של הטיפול.
בשלב 1 החוקרים פיתחו ויישמו התערבות פליאטיבית ראשונית בהובלת אחות אונקולוגית, לטיפול בחולים עם ממאירות המטולוגית חוזרת או עמידה, ובמטפלים שלהם. בשלב 2 נבדקו ההיתכנות (feasibility) והקבילות (acceptability) של הטיפול. במחקר נכללו 26 מטופלים. שיעור ההסכמה לגישה (Consent-to-approach rate) היה 78% ושיעור ההסכמה בקרב המשתתפים (enrolled-to-consent rate) היה 84%. כל המשתתפים קיבלו את ההתערבות על פי הפרוטוקול. 69% מהמטופלים ו-100% מהמטפלים דיווחו כי ההתערבות סייעה להם להבין טוב יותר את מחלתו של המטופל והתמודדותו. 75% מהאונקולוגים דיווחו כי ההתערבות שיפרה את איכות הטיפול בחולים, ו-25% דיווחו כי היא מסייעת להם להעניק לחולים טיפול טוב יותר.
לסיכום, על אף שהטיפול הפליאטיבי הניסיוני שנבחן עמד בחלק מנקודות הסיום המשניות, הוא לא עמד בנקודת הסיום העיקרית שלו מבינת היתכנות (הרשמה), והקבילות הייתה מעורבת. שמירה על שעות עובדי הסיעוד, הגדלת מעורבות המטופלים והרופאים בפיתוח ההתערבות, וזיהוי המטופלים בעלי הצורך התמיכתי הגבוה ביותר עשויים לשפר את ההיתכנות והקבילות של טיפול פליאטיבי ראשוני בקרב חולים הסובלים מממאירות המטולוגית בניסויים עתידיים.
מקור:
Resick, JM et al. Journal of Palliative Medicine. 2020 Oct 19. doi: 10.1089/jpm.2020.0407.