פרמדיקים מתמודדים עם מטופלים בסוף החיים דרך קריאות חירום ולאחרונה, אף בעזרת פרוטוקולים מתוכננים מראש. ברם, מידע בדבר חוויות הפרמדיקים והצרכים החינוכיים הנוגעים לטיפול מתוכנן מראש של סוף החיים בביתם של המטופלים, הינם ברובם לא ברורים.
עוד בעניין דומה
במחקר בשיטות משולבות אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתה העת Palliative Medicine ביקשו החוקרים לתאר חוויות וצרכים חינוכיים של פרמדיקים הקשורים לטיפול ופרוטוקולי טיפול של סוף החיים.
במחקר זה עשו החוקרים שימוש בשאלון על בסיסו בוצעה הערכה כמותית על פי סקלת Likert Scale. על השאלון ענו 192 חובשים ממחלקת הכבאות וההצלה של צפון קרליה. איסוף הנתונים בוצע במהלכה של שנת 2017.
תוצאות המחקר הדגימו כי למעלה מ-80% מהפרמדיקים הסכימו על כך שפרוטוקול הטיפול הועיל להם בטיפול בחולים ושיפר את איכות הטיפול. ביקורים אצל המטופלים נחשבו מועילים ב-76.5% מהנשאלים, וטיפול סוף החיים כעבודה משמעותית בקרב 62.5%. הפרמדיקים דיווחו על אתגרים בהיבטים פסיכו-סוציאליים, תקשורתיים, של ניהול סימפטומטי ובנושאים נוספים הקשורים לתפקידם בטיפול סוף החיים. המפגש והתקשורת עם המשפחות כמו גם ניהול התסמינים השכיחים ביותר הודגשו כנושאים בעלי חשיבות חינוכית גבוה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי פרמדיקים מייחסים חשיבות גדולה לטיפול ביתי של סוף החיים. עם זאת, הפרמדיקים גם העלו מספר נושאים הדורשים התייחסות בהיבטים הכשרתיים וחינוכיים לשם תמיכה במשפחות ולשם ניהול סימפטומטי טוב יותר. תוצאות מחקר זה יכולות להועיל בפיתוח פרוטוקולי טיפול סוף החיים ובפיתוח תוכניות החינוך לחובשים. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך אשר יבצעו הערכה של דעותיהם של המטופלים ומשפחותיהם לגבי השתתפות הפרמדיקים בטיפול סוף החיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
