החשיבות של שמירה על כבוד המטופל מתוארת היטב. ברם, התערבויות הקיימות אשר מטרתן שיפור היבט טיפולי זה ובייחוד התערבויות המונעות על ידי המטופלים, הינן עודן מוגבלות.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative medicine ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה לפיה שימוש בתצלומים נבחרים (בידי המטופלים) ישפיעו על תחושת הכבוד של המטופלים ועל תחושת משמעות בקרב הרופאים. החוקרים לבחון האם כלי זה יעורר שיח מטופלים-רופאים וישמשו כהשלמה ויזואלית ומונעת-מטופל, לשיפור נושא כבוד המטופל וכהשלמה לשאלת Patient Dignity Questionי(PDQ).
במחקר זה נכללו מטופלים אשר אושפזו ב-3 יחידות שונות במרכז רפואי אקדמי. במהלכו הוצגו למטופלים תצלומים על יד מיטת חוליים. במסגרת המחקר עשו החוקרים שימוש בכלים לניתוח תוכן, וזאת במטרה לבחון נושאים אשר עלו במסגרת של ראיונות, PDQ ושאלונים. המחקר הנוכחי כלל סך של 18 מטופלים ובמסגרתו עלו 8 נושאים מהראיונות - הבהרות מטרות טיפול, שמחה, לכידת רוחו של המטופל, אמונה ורוחניות, תחושת שייכות, מראה גופני ובריאות, גירוי שיחתי וקשרים משמעותיים והומניזציה של המטופל.
תוצאות המחקר הדגימו כי אותם נושאים אשר עלו מתוך הראיונות, עלו מ-PDQ, וזאת למעט מראה גופני ובריאות. ראוי לציין כי מניתוח השאלונים (n = 40) עלו שישה נושאים דומים: הבהרת מטרות, שמחה, הנעת שיחה וקשר משמעותי, הומניזציה של המטופל, עבודה משמעותית, חמלה ואמפתיה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי תצלומים שנבחרו על ידי מטופלים משפיעים הן על המטופלים והן על הרופאים בהנעה לשיח רופא מטופל, ליצירת קשרים משמעותיים, להומניזציה של החולים וחיזקו תחושת משמעות ושמחה בעבודה. התצלומים וה-PDQ הינם דומים בכך שהם מהווים כלי להתבוננות אל תוך אישיותו של המטופל, ובכך תומכים בשימוש בתצלומים ככלי חזותי משלים ל-PDQ.
מקור: