לאופיואיד הידרומורפון הפרשה כלייתית נמוכה יחסית. עם זאת, החשיפה לאחר מתן פומי גבוהה פי כמה בקרב אלה עם הפרעה כלייתית בינונית-חמורה. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Palliative Medicine ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של הפרעה כלייתית על הפרמקוקינטיקה במצב יציב של הידרומורפון במתן תוך ורידי, וזאת בקרב חולי סרטן המקבלים טיפול אנלגטי.
עוד בעניין דומה
מחקר חד-מרכזי והתערבותי זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית, עם השוואת זרועות ובתווית פתוחה. המחקר נער ביפן. הנבדקים קובצו לפי רמות פינוי כלייתי של קריאטינין (creatinine clearance – CLcr): ≥ 90 מ"ל\דקה (תפקוד תקין), 60-90 מ"ל\דקה (הפרעה קלה), 30-60 מ"ל\דקה (הפרעה בינונית) ו <30 מ"ל\דקה (הפרעה חמורה). הידרומורפון ניתן לחולים בעירוי מתמשך ובקצב מינון קבוע. הידרומורפון וריכוזי המטבוליטים של גלוקורוניד בפלזמה ובשתן נמדדו על ידי כרומטוגרפיה נוזלית-ספקטרומטריית מסה. פרמטרים פרמקוקינטיים במצב יציב הוערכו באמצעות ניתוח לא מחלקי. המחקר הנוכחי כלל סך של 32 נבדקים (בקבוצת התפקוד התקין – 3, בקבוצת ההפרעה הקלה – 10, בהפרעה הבינונית – 15 ובהפרעה הקשה – 4).
תוצאות המחקר הדגימו כי היחסים הממוצעים הגיאומטריים המתואמים עבור פינוי במצב יציב של הידרומורפון (steady-state clearance – CLss) עבור חולים עם תפקוד כלייתי לקוי לעומת תפקוד כלייתי תקין היו 0.69 (רווח בר-סמך 90%: 0.41-1.14), 0.52 (0.31-0.82) ו-0.55 (0.30-1.02), עבור ליקוי קל, בינוני וחמור, בהתאמה. החשיפה למטבוליט הידרומורפון-3-גלוקורוניד עלתה ביחס ישר לדרגת הפגיעה הכלייתית. לא דווח על תופעות לוואי.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב חולים עם תפקוד כלייתי לקוי (בינוני וחמור), CLss של הידרומורפון הינו נמוך ב-50% מזה של נבדקים עם תפקוד כלייתי תקין.
מקור: