סרטן

תכנון המוות – האם רופאים משוחחים על הנושא עם חולים סופניים?

המחקר מצא כי עם מרבית החולים הסופניים בסרטן הריאות או המעי הגס בארה"ב נוהלה שיחה לתכנון הטיפול בסוף החיים, אך מרבית השיחות התקיימו בשלב מאוחר מדי, וחלק ניכר מהן בוצעו בעת אשפוז ועל ידי רופאים שאינם אונקולוגים

08.03.2012, 13:05

לפי ההנחיות הלאומיות בארה"ב מומלץ לערוך שיחה לתכנון הטיפול בסוף החיים (EOL – End Of Life) עם מטופלים שתוחלת החיים הצפויה שלהם היא של פחות משנה. נמצא כי מטופלים שקיימו שיחה כזו עם רופאיהם נטו יותר לקבל טיפול פליאטיבי, לעומת טיפול אגרסיבי, בסוף חייהם ונטו יותר למות בביתם או בהוספיס ולקבל טיפול שתאם את העדפותיהם. טיפול אגרסיבי פחות בסוף החיים נמצא קשור לאיכות חיים גבוהה יותר בקרבת המוות.

חולים סופניים (אילוסטרציה)

חולים סופניים (אילוסטרציה)

מחקר זה נועד לבחון את היארעותן של שיחות לתכנון הטיפול בסוף החיים ואת מאפייניהן – התזמון, המיקום, והרופא המבצע. מדובר במחקר פרוספקטיבי שעשה שימוש בבסיס הנתונים של ה-Cancer Outcomes Research and Surveilance Consortium, הכולל מידע ארוך טווח על 10,000 מטופלים שאובחנו כסובלים מסרטן ריאה או סרטן המעי הגס. המטופלים רואיינו פעמיים, ונוסף לכך נאסף מידע לגביהם מרשומות רפואיות.

משתתפים הוגדרו ככאלה ששוחחו איתם לגבי תכנון הטיפול בסוף החיים אם באחד הראיונות עמם הוזכרה שיחה לגבי החייאה או טיפול בהוספיס או אם שיחה לגבי תכנון הטיפול בסוף החיים או מקום המוות המועדף תועדה ברשומה הרפואית.

מתוך 2,155 משתתפים שסבלו מסרטן ריאה או סרטן המעי הגס בשלב IV, נמצאה עדות לקיום שיחה לתכנון הטיפול בסוף החיים עם 1,569. 81% מהם ציינו בראיונות כי שוחחו איתם על כך, ולגבי 69% תועדה שיחה כזו ברשומות רפואיות.

שיעור המשתתפים שלגביהם תועדה שיחה על הטיפול בסוף החיים היה גבוה יותר בקרב משתתפים שמתו במהלך תקופת המעקב (87%, 1285 מתוך 1470), לעומת אלו שעדיין חיו בסיומה (41%, 284 מתוך 685).

הנושאים שעלו בשיחות היו החייאה (46% מהשיחות), טיפול בהוספיס (82%), טיפול פליאטיבי (13%), ומקום המוות (מלבד הוספיס – 3%). לגבי 1,081 מטופלים שהשיחה עמם תועדה ברשומות הרפואיות ונמצא מידע זמין לגבי הגורם שקיים אותה, מיקומה והתזמון שלה – 55% מהשיחות ארעו בעת אשפוז. מתוך 806 מקרים שבהם התמחותו של מקיים השיחה הייתה ידועה – השיחות בוצעו על ידי אונקולוגים ב-49% מהמקרים, על ידי פנימאים ב-36%, על ידי מומחים ברפואה פליאטיבית ב-6%, על ידי כירורגים ב-3%, על ידי radiation oncologists ב-4% מהמקרים ועל ידי רופאים אחרים ב-7%.

מתוך 959 מטופלים שהשיחות עמם על הטיפול בסוף החיים תועדו ברשומה הרפואית ונפטרו במהלך המחקר, חציון מועד השיחה היה 33 יום טרם המוות (טווח בין רבעוני – 13–75 יום). במטופלים שחיו 1–3 חודשים לאחר האבחנה היה חציון מועד השיחה 34 יום לפני המוות, ובמטופלים שחיו מעל שנה לאחר האבחנה היה חציון מועד השיחה 69 יום טרם המוות.

החוקרים מסכמים כי עם מרבית המשתתפים התקיימו שיחות לתכנון הטיפול בסוף החיים, אך השיחות נטו להיערך במסגרת אשפוז, לרוב עם רופאים שאינם אונקולוגים, ובמועד מאוחר מדי, כאשר המוות נראה קרוב. לדעתם יש למקד את המאמץ בקיום שיחות כאלה מוקדם יותר במהלך המחלה, ובאופן המשכי, על מנת להציע למטופל את מלוא האפשרויות לטיפול בסוף חייו.

יש לציין כי שיעור השיחות על תכנון הטיפול בסוף החיים שנמצא במחקר זה היה גבוה מזה שנמצא במחקרים אחרים (כ-40%). החוקרים מייחסים זאת לכך שבמחקר זה נאסף מידע גם מרשומות רפואיות.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר

מקור:

Mack et al.; End-of-Life Care Discussions Among Patients With Advanced Cancer: A Cohort Study, Annals of Internal Medicine 2012 Feb 7;156(3):204-10.

נושאים קשורים:  סרטן,  מוות,  טיפול בסוף החיים,  טיפול פליאטיבי,  הוספיס,  מחקרים
תגובות
דר' מאיר רקוץ
15.03.2012, 11:51

זהו נושא חשוב ביותר אשר איננו מובנה כראוי בתוכנית מפגשי הצוות הרפואי עם המטופלים האונקולוגיים כמו גם חולים כרוניים אחרים.הצוות הרפואי אמון על נטיעת התקווה כמוטו עיקרי בעידוד החולה ורתימתו להצלחת הטיפול ,גם כשעקומת ההשרדות הממוצעת כתובה על הקיר ,אך הרופא לא מציג אותה למטופל ובני המשפחה בד"כ אלא אם נשאל.הצגת האופציה של אי-טפול אל מול טיפול איננה מקבלת את המקום החשוב הדרוש לה.
כמנחה בסדנת התמודדות של חולי סרטן ריאה ביח' אונקולוגיית-ריאות בשיבא וכמחלים מסרטן ריאה אני יכול להוסיף כי לחלק מהחולים המגיעים לסדנה,רובם Stage IV,נושאי פרידה והכנות למוות הם חשובים ואחרים לא מעונינים כלל לדון בנושאים אלו.

קרסוק שלומית
05.01.2013, 12:21

האם לא יהיה יותר נכון שרופא המשפחה ישוחח עם החולה לאחר שהרופא המקצועי יעביר לו את האבחנה?
במידה והחולה מאושפז כל ימי מחלתו האם לא נכון שגם עו"ס תשתתף בשיחה ותדאג לליוי החולה ומשפחתו בהמשך?
האם ישנו מידי סטיסטי לגבי האוכלוסיה שמלאה בארץ את חוק החולה הנוטה למות?
בתודה שלומית קרסוק
אני נותנת הרצאות בנושא "סוף החיים." פיוס, משמעות החיים,קשר בין דורי, פרידה בשלום.