תיאור מקרה זה עוסק במטופל עם מחלת פרקינסון אידיופתית אשר נוהלה עם רוטיגוטין טרנס-דרמלי ואשר הבחילות וההקאות הרפרקטוריות שלו נוהלו בהצלחה עם לבומפרומזין תת-עורי (levomepromazine). לא נצפו תופעות לוואי אקסטרה-פירמדאליות כתוצאה מהטיפול.
עוד בעניין דומה
למטופל נמצאה קרצינומה סרוטית מתקדמת מקומית אשר גרמה לחסימת מעיים משנית. יתרה מכך, לאור גישה פומית מוגבלת, התרופות האנטי-פרקינסוניות של המטופל שנועדו עבור שליטה מוטורית שונו לרוטיגוטין טרנס-דרמלי. למרבה הצער, הבחילות וההקאות של המטופל היו עמידות למספר רב של טיפולים מקובלים.
לבומפרומין במינון נמוך ניתן על בסיס "כאשר נדרש" באמצעות זריקה תת-עורית. לאחר המנה הראשונה של הטיפול הבחילות וההקאות של המטופל חלפו לחלוטין ולא נצפו תסמינים אקסטרה-פירמידיליים או הרעה של תסמינים מוטוריים הקשורים בפרקינסון.
החוקרים מסכמים כי הפרמקולוגיה של ריטוגוטין ולבומפרומזין ככל הנראה משלימה ומאפשרת שימוש בו-זמני בשתי התרופות. תיאור מקרה זה מדגיש כי רוטיגוטין יכול לספק הגנה מפני תסמינים אקסטרה-פירמידליים הנגרמים על ידי תרופות אנטי-פסיכוטיות תוך שמירה על התכונות האנטי-אמטיות שלהן. שילובים כדוגמת זה יכולים להיות בעלי תפקיד בניהול סוף החיים במטופלים עם מחלת פרקינסון אידיופתית.
מקור: