דמנציה

תכנון טיפולים עבור סוף החיים של מטופלים עם דמנציה

במחקר זה נמצא כי פחות מ-40% מהמטופלים עם דמנציה זוכים לתכנון טיפולי מתקדם של סוף החיים

15.04.2019, 18:09
דמנציה (אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה לתאר את הפרספקטיבה של מטופלים עם דמנציה ושל מטפליהם על תכנון מתקדם של טיפולי סוף-חיים. המחקר בוצע ע"י סקירה סיסטמטית וסינתזה נושאית של מחקרים איכותניים. החוקרים השתמשו  במסדי נתונים אלקטרונים עד ליולי 2018.

לאחר סקירה של 84 מחקרים הכוללים 289 מטופלים עם דמנציה ו-1,863 מטפלים, זוהו חמישה נושאים: 1) הימנעות מטיפולים אשר גורמים לדה-הומניזציה (השהיית אשפוזים, דחייה של טיפולים שאינם נושאים תועלת בריאותית); 2) עימות עם שיחות קשות מבחינה רגשית (מוות מתקרב, אי מוכנות להתמודדות עם ירידה קוגניטיבית, הינעלות לתוך מסלול כלשהו); 3) ניווט ההתמודדות עם מתחים קיומיים (קבלה של חוסר התפקוד המתקרב והמוות, פחד להיות אחראים עבור סיבת המוות, הקלה של האחריות לקבלת החלטות); 4) הפרה של אוטונומיה אישית (מאבק בהתמודדות עם העדפות בלתי ידועות, הסתמכות על דעתו של המטפל, הצדקה של טיפולים כנגד הידרדרויות רפואיות); 5) חוסר בטחון במערכת הרפואית (חוסר אמונה בידע ובמיומנות של המטפלים, קבלה החלטות שלא מדעת, מניעת גישה להוספיס ותמיכה בסוף החיים).

החוקרים הסיקו שמטופלים עם דמנציה ורופאיהם הרגישו חוסר בטחון בקבלת החלטות טיפוליות בתחום תכנון סוף-חיים מתקדם. תכנון אסטרטגיות סוף-חיים מתקדמות אשר מכוונות לחוסר בטחון בהחלטת החלטות עלולות לעזור לחזק מטופלים עם דמנציה ומטפליהם. בנוסף אסטרטגיות אלו יעזרו לחזק את גישת "המטופל במרכז" בהקשר זה.

מקור: 

Sellars, M.,et al (2019) . Palliative Medicine33(3), 274–290. 

נושאים קשורים:  דמנציה,  תכנון סוף-חיים,  מחקר איכותני,  סוף חיים,  סקירה סיסטמית,  מחקרים
תגובות