מטפלים רבים חוששים לשאול את מטופליהם מה השקפתם על זירוז סוף החיים, המטפלים חוששים לגרום לחוסר נוחות וללחץ בקרב המטופלים. המחקר נערך בצורה תיאורית ורוחבית, 193 חולים בסרטן מתקדם אשר אושפזו במחלקה אונקולוגית הוערכו. המטופלים הוערכו על ידי שימוש בראיון קליני מובנה בחלקו. לאחר ההערכה נסקרו המטופלים על מנת לקבוע האם הם מצאו את הראיון מטריד, ואם כן אז עד כמה. בנוסף הם נשאלו לגבי דעתם על חשיבות ההערכה של שאלת זירוז המוות.
עוד בעניין דומה
החוקרים מצאו ש-46 מטופלים דיווחו על רצון לזרז את המוות (23.8%), מרבית המטופלים לא מצאו ששיחה על זירוז המוות הינה מטרידה (94.8%), בלי קשר לרצונם האישי בנוגע לסוגיה זו. כמו כן נמצא שאחוז גבוה מהמטופלים (79.3%) סבורים שחשוב מאוד שהרופא המטפל יעלה את סוגיית זירוז המוות בפני המטופל באופן פעיל וידון איתו בנושא זה, המטופלים סבורים כך ללא קשר לעובדה אם הם חוו שיחה כזו או לא.
מחקר זה מלמד שמרבית המטופלים החולים בסרטן מתקדם אינם סבורים ששאלת זירוז המוות היא מלחיצה או מטרידה, ואחוז נכבד מהמטופלים במחקר זה מאמינים שחשוב מאוד לבצע הערכה של רצון זה בקרב מטופלים רלוונטיים. ממצאים אלה מרמזים שמטפלים יכולים לשאול לגבי הרצון לזירוז המוות בצורה אקטיבית ובאופן שגרתי בזמן הטיפול הרפואי, בלי חשש מתגובות לחץ או חרדה בקרב המטופלים.
מקור:
Porta-Sales, J. et al. (2019) Palliative Medicine. 33(6), 570