מטרת המחקר הייתה להעריך את העלות-תועלת שבקיום תוכנית לטיפול פליאטיבי ביתי. המחקר הוא מחקר עוקבה היסטורי שעקב אחרי 50 חולים שנרשמו לתוכנית לטיפול פליאטיבי בבית ו-95 מקרים עם התאמת ציון זיקה שטופלו ב-Mayo Clinic בעיר רוצ'סטר שבמדינת מינסוטה בין ה-1 לספטמבר 2012 לבין ה-31 מרץ 2013. נתבצעה השוואה של החסכון בשנה שטרם קיום התוכנית הביתית לבין השנה שבה התקיימה התוכנית עבור המשתתפים ועבור מקרי הביקורת.
עוד בעניין דומה
לא נראו הבדלים משמעותיים במאפיינים הדמוגרפיים או הפרוגנוסטיים בין שתי הקבוצות. סך עלות הטיפול עמדה על 16,429$ לאדם לשנה בקבוצת ההתערבות לעומת 14,427$ בקבוצת הביקורת. 12 חודשים לאחר ההרשמה לתוכנית, העלות הממוצעת למטופל עמדה על 5,783$ בקבוצת ההתערבות לעומת 22,031$ בקבוצת הביקורת. בשנה השנייה לתוכנית, הייתה ירידה של 10,646$ דולר למטופל בקבוצת ההתערבות ועלייה של 7,604$ למטופל בקבוצת הביקורת.
ההבדל בין הקבוצות היה בעל משמעות סטטיסטית (p<0.001) ונטה לטובת התוכנית הביתית בהבדל של 18,251$ (רווח בר-סמך 95%: 25,234$-11,268$).
מקור:
Chen C.Y et al (2018). Journal of Pain and Symptom Management , Volume 56 , Issue 6 , 928 – 935;
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
