שיפור הטיפול הפליאטיבי וסוף החיים לחולים עם דמנציה הוא בראש סדר העדיפויות הגובר בעולם. מטרת החוקרים הייתה לשלב נקודות מבט מרובות על טיפול בסוף החיים עבור חולים עם דמנציה ומטפלים, כדי לזהות תחומים רלוונטיים קלינית לשיפור.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת BMC Palliative Care, ממצאיו של מחקר בשיטות מעורבות אשר כלל סקרים, ראיונות וסדנאות עם שתי קבוצות משתתפים: אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומטפלים (אנשים שהעניקו טיפול ותמיכה לבן משפחה או חבר). אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוזמנו להשלים גרסה מקוונת מותאמת של הוועדה האוסטרלית לבטיחות ואיכות בשירותי בריאות וערכת כלים לטיפול בסוף החיים: שאלות סקר קלינאיות. מטפלים מילאו עותק מודפס או גרסה מקוונת מותאמת של השאלון Views of Informal Carers – Evaluation of Services (טופס קצר) (VOICES-SF). לוחות הזמנים של הראיונות היו מובנים למחצה, והסדנאות היו לפי פורמט של עיצוב משותף. זוהו חמישה תחומים שבהם נדרש שיפור בטיפול באנשים עם דמנציה בסוף החיים: 1) הכרה בזמן של סוף החיים; 2) שיחות על טיפול פליאטיבי וסוף החיים; 3) מידע ותמיכה לאנשים עם דמנציה ומטפלים; 4) טיפול ממוקד אדם ומטפל; 5) גישה לטיפול איכותי ומתואם.
החוקרים הסיקו כי ישנם מספר תחומים שבהם ניתן לשפר את איכות הטיפול בסוף החיים שחולים עם דמנציה מקבלים. הפתרונות שזוהו, כולל תיאום טיפול, יכולים להנחות פיתוח מקומי של מודלים משותפים של טיפול בסוף החיים לחולים עם דמנציה.
מקור: